Zevulun Alṭif, 816 / 01 Kolophon

Personendaten

Schreiber:in

↳ Name

Fī'nās ban Šalma ban Allǝf Priesterliche Familie
פינחס בן שלמה בן חלף

↳ Anmerkung zur Person

Schreiber des Kolophons und des dritten Teils der Handschrift (Num 32,6–Dtn 34,12)

Schreiber:in

↳ Name

ʿĀbəd Ēla ban Šalma ban Bāba Priester und ʿabtā
עבד אלה בן שלמה בן בבא

↳ Anmerkung zur Person

Im Kolophon erwähnter Schreiber des ersten Teils der Handschrift (Gen 1,1– Lev 25,14 מיד עמיתך)

Schreiber:in

↳ Name

Fī'nās ban Ītāmar ban Ārron ban Ītāmar ban Ārron ban Abī ʿĀzzi ban Fī'nās ban Nātan'ʾīl ban Ēlāzar Hohepriester
פינחס בן איתמר בן אהרן בן איתמר בן אהרן בן אהרן בן אבי עזי בן פינחס בן נתנאל בן אלעזר

↳ Anmerkung zur Person

Im Kolophon erwähnter Schreiber des zweiten Teils der Handschrift (Lev 25,14 אל תונו – Num 32,5)

Auftraggeber:in

↳ Name

Abī Āna Miššālēma ban Ab Qawwīti* Familie Anṭāli
אבי חנה משלמה בן אב קויתי

Inhalt

Örtliche Bezüge

Damaskus

Datierung

Donnerstag, 18. Raǧab 816 = 12. Oktober 1413

Text original

כתב בזאת התורה הקדושה מן ראשה
אל וכי תמכר ממכר לעמיתך נשיא בית
כהנתה ועבתאה וקדקד זבנה וים
דעתה ומקור חכמתה ופתור ארהותה
ומבוננה וריטורה עבד אל בן כהנה
טבה ויקירה ומבוננ{ה} וים דעתה וחכמתה
וארכון בית עבתאה שלמה יסלח לו יהוה
ומן הקצה הזוכירה עד ויאמר משה
לבני ראובן מכתב הכהן הגדול פינחס
בן הכהן הגדול איתמר כהן הימים ההם
בדמשק ומן הקצה הזוכירה ועד אחרה
כללו עבדה מסכינה סגי חטא ועונה
סובר רחמות מרה פינחס בן שלמה בן
חלף הלוי מן יושבי ארץ מצרים והוא
בזבנה ההוא בדמשק והוה חסולה בעזרות
יהוה ביומה חמישה שמנה עשר יום מן
רגב והוא הרביעי מן שבעת יומי הסכות
המזדמן עם שנים עשר מן תשר[י] שנת
ששה עשר ושמנה מאות לממלכ[ות ישמ]עאל
והיא על שם סמוך קהלה וארכון ק[ה]לה
וים דעתה ומבוננה וקראה וצלאה
ועשה טבהתה וחכומה אבי חנה משלמה
בן סמוך קהלה וארכון קהלה וים הדעת
והחכמה וקראה וצלאה ומבוננה
וחכומה אב קויתי דמבני אנטלי
ישמרו יהוה ויאריך בחייו עד ילמד
בה בנים ובני בנים אמן אמן אמן
בעמל משה הנאמן

Text übersetzt

An dieser Heiligen Tora schrieb von ihrem Anfang
bis »Wenn du deinem Mitbürger etwas verkaufst« (Lev 25,14) das Oberhaupt des Hauses
der Priesterschaft, der ʿabtā, das Haupt seiner Zeit, das Meer
des Wissens, die Quelle der Weisheit, der Ausleger der Tora,
der Scharfsinnige, der Sprecher ʿĀbəd El, Sohn des guten
Priesters, des Ehrwürdigen, des Scharfsinnigen, des Meers des Wissens und der Weisheit,
des Anführers des Hauses des ʿabtā Šalma, möge YHWH ihm vergeben.
Und von der erwähnten qiṣṣa bis »Und Mose sprach
zu den Rubenitern« (Num 32,6) ist es die Schrift des Hohepriesters Fī'nās,
Sohn des Hohepriesters Ītāmar, der Priester jener Tage
in Damaskus. Und von der erwähnten qiṣṣa bis zu ihrem (der Tora) Ende
vollendete sie der mittellose Diener, voll der Sünde und der Vergehen,
der auf die Gunst seines Herrn hofft, Fī'nās ban Šalma ban
Allǝf, der Levit, der zu den Bewohnern des Landes Ägypten (gehört), er ist jedoch
derzeit in Damaskus. Und sie wurde beendet mit der Hilfe
YHWHs am Donnerstag, den 18. Tag des
Raǧab, und das ist der vierte der sieben Tage des Laubhüttenfests,
der auf den 12. Tišri des Jahres
816 der Herrschaft Ismaels fällt.
Und sie (wurde geschrieben) auf den Namen der Stütze der Gemeinde, des Anführers der Gemeinde,
des Meers des Wissens, des Scharfsinnigen, des Lesers, des Beters,
des Wohltäters, des Weisen Abī Āna Miššālēma,
Sohn der Stütze der Gemeinde, des Anführers der Gemeinde, des Meers des Wissens
und der Weisheit, des Lesers, des Beters, des Scharfsinnigen,
des Weisen Ab Qawwīti* aus der Familie Anṭāli,
möge YHWH ihn bewahren und sein Leben lang währen lassen, auf daß er
in ihr Kinder und Kindeskinder unterweise. Amen, Amen, Amen.
Durch das Verdienst Moses, des Getreuen.

Sprache

Samaritanisch

Schrift

Samaritanisches Hebräisch

Link zur Handschrift

[IL-NBL] Zevulun Alṭif, 816: תורה תמימה (nicht gegeben)

Bemerkung

בזאת – »an dieser«. Der Text כתב בזאת התורה הקדושה weicht hier durch das Bet von der standardisierten Einleitungsfloskel כתב זאת התורה הקדושה ab, vermutlich weil die Handschrift nicht als Ganzes geschrieben wurde, sondern nacheinander von drei Schreibern.

בית עבתאה – »des Hauses des ʿabtā«. Es ist nicht mit Eindeutigkeit zu bestimmen, ob diese Formulierung als Familienzugehörigkeit zu verstehen ist oder als Titel. Der Übersetzung hier liegt die Beobachtung zugrunde, daß der Titel hier am Ende einer Reihe von Ehrentiteln und vor dem Namen steht. Darüber hinaus wird auch vor dem Namen des Sohns erwähnt, daß er ʿabtā war. Die Angabe des Familiennamens für jede der erwähnten Generationen erscheint eher ungewöhnlich.

וחכומה – »des Weisen«. Ob hier das Amt des ʿākūma gemeint ist oder allgemein die Weisheit des mit dem Titel Geehrten zum Ausdruck gebracht werden soll, kann nicht eindeutig entschieden werden. Da der Titel am Ende der Reihe von Ehrentiteln steht, aber nicht nach dem Namen, geht die Übersetzung davon aus, daß nicht der spezifische Titel intendiert ist.

Ein Kaufvertrag, der nach dem Buch Exodus eingetragen wurde und auf das Jahr 816 H. ≈ 1413/14 datiert ist, nennt den hier genannten Auftraggeber Abī Āna Miššālēma ban Ab Qawwīti* als Käufer der Handschrift von Gen 1,1 bis Num 32,6; als Verkäufer wird Bāba bar ʿĀbəd Ēla bar Šalma angeführt. Möglicherweise war dieser der ursprüngliche Auftraggeber, der die Handschrift jedoch bereits vor ihrer Fertigstellung durch den dritten Schreiber an Abī Āna Miššālēma verkaufte.